החלטה בתיק ת"א 51131-05-11

בפניי מונחת בקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד המבקשים, הם הנתבעים בתביעה העיקרית, מחמת חוסר סמכות עניינית וחוסר סמכות מקומית.

רקע בקצרה:

1.         המשיב - סוכן שחקני כדורגל - הגיש כנגד המבקשים תביעה כספית בגין הפרת הסכם תיווך מיום 1.7.2010 (להלן: "ההסכם"), אשר נחתם בין המשיב לבין המבקש מס' 1 - גיא אסולין, שהינו שחקן כדורגל במקצועו (להלן: "המבקש 1" או "הכדורגלן").

2.         לטענת המשיב, המבקשים הפרו את ההסכם, בכך שלא שולמה לו העמלה המגיעה לו בהיותו הגורם היעיל שהביא להתקשרות שבין הכדורגלן לקבוצת מנצ'סטר סיטי באנגליה, כאשר הכדורגלן נתבע מכוח הפרת ההסכם, והמבקש 2, אביו של השחקן, נתבע בעילה של גרם הפרת חוזה.

טענות המבקשים:

3.         לטענת המבקשים, ההסכם כולל תניית שיפוט ברורה, לפיה כל בקשה תידון במסגרת ההתאחדות המוסמכת, או במסגרת FIFA- התאחדות הכדורגל העולמית, וישנו איסור מפורש בגין פנייה לבתי משפט רגילים, כלשון ההסכם. עוד נקבע במסגרת תניית השיפוט כי ההסכם יהיה כפוף למשפט הצרפתי, המשפט הבינלאומי והאמנות הבינלאומיות הרלבנטיות. משכך, טוענים המבקשים כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתביעה.

המבקשים מוסיפים כי המשיב לא צירף תרגום מאושר של ההסכם, אשר נכתב כאמור בשפה הצרפתית, אולם גם בהתאם לתרגום ההסכם אשר הוגש מטעם המשיב, עולה כי ישנה תניית שיפוט הקובעת סמכות שיפוט ייחודית למוסדות FIFA.

4.         עוד טוענים המבקשים, כי ההסכם נשוא התביעה נכתב בשפה הצרפתית ונחתם בצרפת והאירועים נשוא התביעה אירעו באנגליה. בנוסף, המשיב הינו תושב צרפת, והכדורגלן מתגורר באנגליה ואינו מתגורר בישראל מזה 8 שנים. משכך, מירב הזיקות אינן לישראל והגשת התביעה בישראל הינה קנטרנית וטורדנית.

5.         לטענת המבקשים, צירופו של המבקש 2, אביו של הכדורגלן, לכתב התביעה, נועד על מנת לנסות ולקנות סמכות שיפוט בבית משפט זה ויש בכך משום חוסר תום לב. עוד נטען, כי בין המבקש 2 לבין המשיב לא הייתה התקשרות כלשהי והצדדים להסכם נשוא התביעה הם המשיב והכדורגלן בלבד.

טענות המשיב:

6.         לטענת המשיב, תכליתה של תניית השיפוט הזר בהסכם, הינה להפנות את הצדדים, במקרה של מחלוקת, להליכי הבוררות הקיימים בהתאחדויות השונות לכדורגל ולהימנע מפנייה לבתי משפט "רגילים".

משכך, טוען המשיב, תניית השיפוט המופיעה בהסכם מחייבת רק את הצדדים לו והמבקש 2 אינו צד להסכם, כך שסמכות השיפוט של מוסדות  FIFA אינה חלה ביחס למבקש 2. בנסיבות אלה, טוען המשיב, כאשר אחד מן הנתבעים אינו קשור לתניית השיפוט, ישנה הצדקה לאי כיבוד תניית השיפוט.

7.         המשיב מוסיף כי על פי מבחן מירב הזיקות, הפורום המתאים ביותר לדון בתביעה הוא בישראל, זאת מאחר והמבקשים הינם אזרחים ישראליים, כאשר המבקש 2 מתגורר בנהריה והכדורגלן מגיע לארץ מדי פעם לאימוני נבחרת הכדורגל הצעירה בישראל ומאחר והמשא ומתן לקראת כריתתו של ההסכם נעשה אף הוא בישראל. עוד מוסיף המשיב, כי הגם שמקום מושבו בצרפת, הרי שהוא מגיע תכופות לישראל לרגל עסקיו.

8.         עוד טוען המשיב כי לבית משפט זה נתונה הסמכות לדון בתביעה לאור ההמצאה שבוצעה כדין, בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ואין בתניית השיפוט כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט.

דיון והכרעה:

9.         כאמור בין המשיב למבקש 1 נחתם הסכם תיווך בשפה הצרפתית, הכולל תניית שיפוט זר, לפיה סמכות השיפוט בכל עניין הנוגע להסכם, נתונה להתאחדות הכדורגל המוסמכת או למוסדות FIFA, בהתאם להליכי הבוררות הנהוגים במוסדות אלה.

            המשיב לא צירף תרגום מאושר של ההסכם בהתאם לסעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971, עם זאת מנוסח התרגום אשר הגיש המשיב לבית המשפט, עולה בבירור כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית, הקובעת הן את סמכות השיפוטית הבלעדית למוסדות ההתאחדות המוסמכת או למוסדות FIFA, והן את הדין המהותי אשר יחול על כל עניין הנוגע להתקשרות בהסכם.

            כך קובעת ההוראה בסעיף 5 להסכם:

                   "החוזה הנוכחי על כל תנאיו יהיה כפוף, הן למען יישומו והן למען השלכות ביטולו המוקדם האפשרי, לכללי המשפט הציבורי הספציפי בנוגע למתווכים עבור חיפוש עבודה והן לשאר הנהלים המחייבים של המשפט הצרפתי, המשפט הבינלאומי והאמנות הבינלאומיות ברות היישום.